למחלת הסוכרת מספר תופעות לוואי אשר מקשות על החולה מלבד האיום הבסיסי על איכות חייו ובריאותו. אחת מן התופעות הללו היא כף הרגל הסוכרתית, אשר מתאפיינת בכיבים וזיהומים חמורים, הנובעים מזרימת דם לקויה לאזור כף הרגל. אספקת הדם הלקויה גורמת לתהליכי ההגלדה והטיפול להיות כמעט בלתי אפשריים ללא התערבות חיצונית משמעותית ומסתיים בכריתה של כף הרגל במקרים של חולים רבים.

הקלה משמעותית על התופעה ניתן להשיג בעזרת טיפול בגז האוזון (O3). הסיכוי לרפא כיב סכרתי דורש למעשה טיפול רב מערכתי. בנוסף לטיפול המקומי בגפה הפגועה בעזרת גז האוזון ,החולה מחויב לשמור על הרגלי תזונה מתאימים, לאזן את רמות הסוכר ולטפל במקביל במחלות נלוות כגון, עודף שומנים בדם ולחץ דם. תהליך הטיפול עשוי לכלול עירוי של ויטמינים ומינרלים חיוניים לאיזון הסכרת וכן חומרים אשר מרחיבים כלי דם.

המטפל מתאים לחולה את מהלך הטיפול ומנחה אותו בהתאם לחומרת המחלה ומצבו של המטופל. אסטרטגיית הטיפול בכף רגל סוכרתית, כוללת הזרמה של גז האוזון לאחר שהגפה נאטמה בצורה כזו שתבטיח כי האוזון לא ידלוף. במקביל , עשוי המטפל להחליט ולשלב את האוזון, גם באמצעים אחרים, פנימיים ולא מקומיים.

הטיפול בגז האוזון מוכיח את עצמו כיעיל ביותר למטרה זו בזכות שתי תכונות מרכזיות:

גז האוזון לוחם בזיהומים באופן מוחלט ולמעשה כל וירוס נגיף או חיידק אשר בא במגע עם האוזון, מושמד מיידית. כף הרגל הסוכרתית נוטה לסבול מזיהומים מסוכנים הנובעים מבעיות בזרימת הדם, אשר יוצרות כיבים פתוחים המועדים להזדהם.

גז האוזון מאיץ תהליכים בגוף האדם, בהיבט של כף הרגל הסוכרתית כ- 20-30 דקות מהחדרתו, מתפרק האוזון לחמצן ובכך מאיץ את תהליכי הנשימה התאית. תהליך זה משפר את זרימת הדם לאזור ואספקת החמצן ומשפר את יכולת ההחלמה וההגלדה של הפצעים הפתוחים.

טיפול אינטנסיבי אך מבוקר בעזרת אוזון, עשוי להיות הפתרון האחרון עבור חולי סוכרת אשר מועמדים לניתוח להסרת כף הרגל, (לרוב גם למעלה מזה). בנוסף מומלץ הטיפול לחולים בשלבים התחלתיים של כיבים וזיהומים בכף הרגל, על מנת למנוע החמרה במצבה של הרגל ולאפשר לחולה לשמר את יכולותיו ובריאותו מבעוד מועד.